• יום ב' 21.05 09:30 סינמטק 2
    כניסה חופשית

תכנית האירוע:

אירוע חגיגי בו יציגו סטודנטים לקולנוע רעיונות וצילומים ראשוניים לסרטים תיעודיים בפני ראשי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל – מפיקים, יוצרים, מנהלי קרנות וגופי שידור.


9:30 ברכות וסדר יום

ברכה: קרין ריבקינד סגל, מנהלת אמנותית של פסטיבל דוקאביב

הקרנת קטע מתוך "שודיה", סרטה התיעודי של מעין קאפח – זוכה פיצ'ינג דוקאביב 2017 – בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב, המחלקה לצילום

הקרנה: "יומן מסע תל אביב" סרטו הקצר של סמואל פתאיי (שווייץ), 2017
הצגת שולחן השופטים ומענקי פיצ'ינג דוקאביב, חוקי המשחק – רות לב ארי, עורכת פיצ'ינג דוקאביב

10:00 הצגת הסרטים (8)
12:00 הפסקת צהריים
12:30 הצגת הסרטים (6)
14:00 הפסקת שופטים
15:00 סיכומים ומענקים
15:30 תום פיצ'ינג דוקאביב
עורכת ומנחה: רות לב ארי
מפיקה: יוקי בן שאול, מפיקה בפועל: נועה דסברג
ועדה מייעצת: רנא אבו-פריחה, דוד אופק, סשה קלייןשופטים:
זיו נווה – מנכל"ית קרן גשר לקולנוע רב תרבותי
אורלי מלסה – מנהלת אמנותית, קרן רבינוביץ – פרויקט קולנוע
רון גולדמן – מנהל אמנותי, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
גיא לביא – מנהל ערוץ "יס" דוקו,
אביגיל שפרבר – יוצרת סרטי תעודה
ארי דוידוביץ – יוצר סרטי תעודההמענקים:
מענק קרן גשר לקולנוע רב תרבותי ו"יס" דוקו לסרט הטוב
מענק הפקה קרן רבינוביץ – פרויקט קולנוע
מענק הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
מענק עריכת אונליין – אופוס הפקות
מענק עריכת פסקול –ג'אנגל סאונד* המענקים בהתאם להנחיות רגולטוריות של מועצת הקולנוע
הסרטים מוצגים על פי סדר א"ב, התכנית נתונה לשינוי




הפרויקטים המשתתפים

95 וחצי

גיא הודס, בית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל
לראשונה לאחר חמישים שנה, עומדת תרצה על הבמה באמפיתאטרון בקיבוץ דליה. גם בגיל 96 לא נעלמו מחייה שמחת החיים והאנרגיות. הפער בין המקום כפי שזכרה אותו וכפי שנגלה בפניה וההבנה כי זהו ביקורה האחרון בקיבוץ, מאפשרים לה לחוות מחדש את הזיכרונות שכמעט ונשכחו.

אותיות פורחות באוויר

הלל קליין, בית הספר לקולנוע מעלה
יומן אוטוביוגרפי המשלב אנימציה ווידאו, על השנה המשברית בה התחלתי את לימודיי בישיבה הגבוהה – נחוש להיות מהלומדים הכי רציניים, אך לא מצליח ללמוד. הסרט מספר על הקשיים ועל התמודדויות שהיו לי בשנה זו, במקום שבו לימודים הם הדבר היחיד שמשנה.

המהפכות של אבא

דורין גדולים, בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב, המחלקה לאמנויות המסך – וידאו
ללא המהפכה באיראן, הורי לא היו מתחתנים. המהפכה באיראן הובילה למהפך בחייהם של הוריי והפגישה אותם במציאות, שבה הם יכולים להיות ביחד. ובעולמנו זה לא דבר מובן מאליו. ברצוני לעשות סרט שיספר את הסיפור הזה, ויתבונן במהפכה הפרסית ובמהפכות בכלל, מזווית מיוחדת.

היציאה מהמפעל

אופיר פלדמן, בית הספר לקולנוע ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב
רגע היציאה מהמפעל הוא הרגע בו הפועלים הופכים לאנשים והקולנוע מתחיל. בסימנס-שטאדט הרגע הזה חמקמק במיוחד. סטפאן ממשיך לבנות מנועים גם לאחר שעות העבודה. חפיסה בת העשר מגאנה מסירה את הפאה שעל ראשה אחרי בית הספר במונית של אבא. סוזאן מעבירה את היום עם בנה המתבגר שלא כל כך אוהב ללכת לבית הספר.

זרים

טל ענבר, בית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל
הפיגוע שקרה במתחם שרונה במרכז תל אביב ביוני 2016 מגלם בתוכו סיפור אנושי קיצוני על שנאת האחר, הנתקלת בדאגה בלתי אמצעית לאדם במצוקה. באמצעים הקולנועיים העומדים לרשותי (מרואיינים, מצלמות אבטחה ואנימציה) אני מבקשת לפרק את הכרוניקה המורכבת של הפיגוע הספציפי הזה, ליצור סרט מתח שיעסוק במציאות הישראלית המורכבת ובבני האדם המורכבים החווים את אותה מציאות.

ים לירושלים

דידי טוטנאור, בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב, המחלקה לאמנויות המסך – וידאו
דידי, דון קיחוטה הישראלי, מאמין בכל רמ״ח איבריו שיוכל להביא את הים לירושלים. חוסר האמונה של התושבים ואנשי הממסד לא מרפות את ידיו כאשר הוא מגייס צוות של אנשים שמאמינים במאבק, והם פותחים במחאה לטובת ייבוא הים ואולי גם קצת שפיות, שמחה ואופק לעיר ירושלים.

 

כסאות רפאים

מיה קלר, בית הספר לקולנוע ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב
כסאות הבאוהאוס שעוצבו על ידי גדולי הארכיטקטים נוצרו מתוך עקרונות סוציאליסטיים של ייצור תעשייתי זול. כעבור מאה שנה, הכיסאות נמכרים במחירי עתק. בשעות היום הם ניצבים דוממים בחנויות היוקרה, ובלילה מתעוררים לחיים ברוח המעצבים שלהם, שמתפלפלים על העקרונות שלשמם נוצרו.

לחבר את אבא

אבירם סוויסה, מנשר לאמנות
אבירם, בן 25, יוצא לחפש אחר רגליו של אביו. האב כרת את רגליו שבע פעמים עקב מחלת הסוכרת. רגליו קבורות בשבעה מקומות שונים. באותן חלקות קבר נמצאים עוד מספר איברים של אנשים, חלקם עדיין בחיים. אבירם פוגש בכל חלקת קבר את אחד האנשים. כמעט כולם נקברים בחלקה הזו – בלי הבדלי דת, גזע ומין.

מה נסגר איתך

אנה מיידניק, סמינר הקיבוצים, הפקולטה לאמנויות, בית הספר לתקשורת וקולנוע
לאחר שנים של ריחוק פיזי והימנעות מתקשורת ישירה עם אמא, אני נוסעת הביתה לצפון, אכולת ספקות בשל מצבה הרפואי המידרדר.
יחד עם אחותי נטלי אנחנו נחושות להניע את אמא בכל מובן של המילה, לפני שיהיה מאוחר מדי.

מאיר. ואני?

מיכה אמיתי, מכללת ספיר, המחלקה לעיצוב המסך
את מאיר פגשתי בשמירה לילית של "השומר החדש". ידיו המרטשות הופכות שורשי עצים לפיסות בשר חי, המרמזות על שריטתו העמוקה. המפגשים מציפים אצלי זיכרונות שהודחקו, מתאונה קטלנית ביחידה בה שירתי. לאורך הסרט נוצר יומן מסע זוגי, לעתים מקביל, לעתים מצטלב, בחיפוש אחר השלווה באמצעות יצירה. מסע שלא תמיד ברור בו מי יותר זקוק למי.

פאטה מורגנה

דניאלה בוקור וליאנה ברקוביץ, בצלאל האקדמיה לאמנויות ועיצוב, המחלקה לאמנויות המסך – אנימציה
שלוש נשים שונות חיות חיי נדודים: כריסטינה מסתובבת ברחבי העולם, אנה עוברת דירה כל שנה ורחל התגוררה באוטובוס, באוהל ומערה. מה מביא אישה לארוז תרמיל ולצאת לבדה? הסרט מציף את המתח שבין יציבות, אימהות ובית, אל מול הרצון הבוער לנדוד.

פסים וחברבורות

לינה חולופוב, בצלאל האקדמיה לאמנויות ועיצוב, המחלקה לאמנויות המסך – אנימציה
דיוקן משפחתי של משפחת עולים מרוסיה, המתמקד במערכת היחסים המתפתחת בין אם (יאנה) ובתה (לינה), יוצרת הסרט. פערי התרבות הולכים וגדלים יחד עם לינה. מערכת היחסים הופכת מורכבת, מלאה קשרים וקצרים בתקשורת, אותם מנסה יוצרת הסרט להתיר. Home Movies בשילוב האנימציה יוצרים מסע המתפרש על 23 שנה, מסע בין מציאות לרגש.

קחי לך

יובל פורת, סמינר הקיבוצים, הפקולטה לאמנויות, בית הספר לתקשורת וקולנוע
יעל היא ילדה מאומצת מרומניה שסובלת מחרדות ואו-סי-די כתוצאה מחרדת נטישה, והיא מוצאת באמנות ובציור כלי לריפוי והעצמה, שמביא לה גאולה, למרות הקשיים והסבל. היא מחליטה להגשים חלום ולפרוץ בתערוכת יחיד.