בהנחיית: מאיה זינשטיין

כדוקומנטריסטים אנחנו עובדים לרוב לבד, אבל בה בעת הקשר שלנו לחברה ולקהל הוא במידה רבה הכוח של הסרטים שלנו. התקופה האחרונה ומשבר הקורונה העצימו עוד יותר את הדיכוטומיה הזאת – וגם את החשיבות – של הסולידירות לעומת הבידוד.

לאור המצב, רצינו לשמוע מיוצרים ויוצרות מרחבי העולם איך זה אצלם.

באירוע מקוון מיוחד, במאיות ובמאי סרטים המציגים בפסטיבל דוקאביב – יספרו על היצירה והקולנוע במדינתם, בתקופת הקורונה וגם בכלל. נשאל, בין השאר, מה הם מקורות המימון הנפוצים לקולנוע דוקומנטרי במדינתם ומה צורת ההתמודדות הממשלתית עם משבר התרבות; מה הם הקשיים והמגבלות שיוצר ממדינתם צריך להתמודד איתם או להיאבק מולם; האם הם מרגישים, מתוקף היותם מתעדים, מחויבות למעורבות חברתית או אקטיביסטית בסביבת הפעולה שלהם; והאם (וכיצד) הקהילה הדוקומנטריסטית הבינלאומית יכולה לייצר פתרונות לבעיות אזוריות.

היוצרים המשתתפים: אנאבל רודריגז-ריוס (היו זמנים בונצואלה), לאורה הררה-גרבין (לה מאמי), אליקס איין ארומפק (אסוואנג), יוליה גוטווניגר, פלוריאן קופלר (בטיחות123)

הפאנל ייערך באנגלית.