אבא שלי ואני

הבמאי ניק ברומפילד ("מריאן ולאונרד", שהוקרן בדוקאביב) מקדיש סרט אינטימי מאוד לאביו, הצלם מוריס ברומפילד. התיעוד המקיף של האב את חיי הפועלים בבריטניה משולב בסיפור מערכת היחסים המורכבת ורבת ההשראה בין האב ובנו.

אור בכל מקום

כיצד התפתחו המצאות שנועדו לשמש לנו מגן וביטחון, לכלים רבי עוצמה שמאפשרים לרשויות לעקוב אחרינו ולמשטר אותנו? בניסיון לענות, תיאו אנטוני ("סרט עכברוש") בוחן פיתוחים חדשניים ואת ההנחות המפתיעות המונחות בבסיסם.

אלטו

אלוור אלטו, מגדולי האדריכלים המודרניים של המאה ה-20, חלק את החזון האמנותי שלו עם רעייתו, איינו, ולאחר מותה, עם אליסה, אשתו השנייה. סיפור המבנים יוצאי הדופן שבנה בעולם משולב בסיפור שתי האהבות של חייו.

ביתו של הקולנוען

המשקיעים מעדיפים שיביים סדרה על רוצחים סדרתיים, אבל מארק אייזקס מעדיף לצלם סרט קטן על אנשים פשוטים. העלילה מסתבכת כשבביתו מתקבצת אט אט חבורה של זרים מוזרים, ומסתבכת שוב כשהמצלמה מתרחקת וחושפת אמת מפתיעה מאוד.

בצידי הכביש המהיר

הכבישים המהירים ההולכים ונסללים לאורכה ולרוחבה של הודו משנים דרמטית את חיי האוכלוסייה המקומית: עניים ונוודים מפנים את מקומם למעמד הבינוני, וחקלאות מוחלפת בחלומות על נדל"ן. המצלמה סובבת את כולם, ומביאה נקודות מבט מפתיעות.

האורטוריה

גילוי מקרי של תוכנייה מן "האורטוריה" הביא מוזיקאים מארה"ב ואיטליה לשחזר את ליל האופרה האיטלקית הראשון שהתקיים ב-1826 בכנסייה בניו יורק. מרטין סקורסזה, שהיה נער מקהלה באותה כנסייה, מטייל קדימה ואחורה בזמן ומספר את סיפור השכונה, המהגרים והמוזיקה.

הדר הכרמל

סיפורה של שכונת הדר הרבגונית והמוזנחת בחיפה, שעברה ניכר בכל פינה, מתואר דרך סיפורם של כמה מתושביה המסקרנים ביותר, שעדיין זוכרים את ימיה היפים.

הזמן האבוד

כבר 17 שנה שמדי שבוע נפגשת קבוצה של קשישים בבית קפה בבואנוס איירס וקוראת ביחד את "בעקבות הזמן האבוד" של פּרוּסט. בינם לבין הטקסט (ובינם לבין עצמם, כמובן) נוצרת אינטימיות גדולה, שמאפשרת לספרות ולחיים להתמזג אט אט.

הרגעים של דאש סנואו

דאש סנואו חי במערבולת בלתי פוסקת של יצירה והרס. בן למשפחת מיליונרים, הוא הפך לאמן גרפיטי פרוע ולאחר מכן לכוכב גלריות מבוקש. בדרך הוא הספיק לשנות את רחובות ניו יורק, אחרי הטלטלות שספגה בניינטיז.

הרחוב שלך

קראו על שמה רחוב, הרחק ממרכז העיר. האם זו פשרה בין הצורך לזכור והרצון לשכוח?

יומני דייטון

העבר המפואר של דייטון, אוהיו, לא הגן עליה מפני המגפה הגדולה - מגפת האופיואידים. שמעון דותן חוקר את העיר, מכיר את אנשיה, שומע את סיפוריהם האישיים ומביא תיעוד אמפתי, מעמיק וסבלני של עיר מתפוררת.

לרחובות

לאופולדו לופס הצליח לסחוף אחריו מאות אלפים מאזרחי ונצואלה במחאה נגד מדורו, הרודן שמוטט את ארצם כלכלית. הניסיון להשיב את הדמוקרטיה עולה לו, וליתר מנהיגי המחאה, ביוקר. הסרט מתעד שלוש שנים של סולידריות חברתית נדירה.

מאחורי חומת הלבנים האדומות

אנשי "הקולקטיב הדוקומנטרי" המחתרתי של הונג קונג תיעדו את פעולות המחאה של 2019 מנקודת תצפית יוצאת דופן: הם הצטרפו למפגינים, צעדו איתם כתף אל כתף ובילו איתם שבועות של ייאוש, מתח ותקווה, מוקפים במצור משטרתי.

מחפשים

איך בוחרים אהבה מתוך קטלוג? פאצ'ו ולז ("מאנאקאמאנה", "אמריקן סקטור") מצטרף למחפשים ומחפשות ניו יורקים, המקווים למצוא בני זוג באפליקציות ואתרי היכרויות. הדרך קשה ומלאת מהמורות אבל הם מסרבים לוותר על החלום.

מכתב לעורך

הרהוריו הנוגעים ללב של הבמאי אלן ברלינר, מכור לחדשות – המוצגים כאן באמצעות תצלומים שנגזרו מה"ניו יורק טיימס" ב-40 השנים האחרונות – מתעצמים לכדי קינה על מותו של העיתון המודפס בעידן הדיגיטלי.

סיטי הול

הדוקומנטריסט הנפלא פרדריק וייזמן ("אקס ליבריס", "טיטיקט פוליז") חודר אל קרביה של עיריית בוסטון. הוא מפרק בסבלנות אין קץ את מנגנון הפעולה של העיר הגדולה - על שלל העימותים, האידיאולוגיות, מאבקי הכוח ותחזוקת היומיום שלה.

עלייה

בחלום הסיני הגדול של ימינו ישנם שלבים והטיפוס מעלה אינו קל. ישנם מי שמבלים את ימיהם בתנועות מונוטוניות, מייצרים סחורה על פס ייצור, וישנם מי שבעצמם מעוצבים בקפידה על פס ייצור, שתכליתו להפיק מצליחנים.

פעם היינו בריונים

באיזו קלות אנחנו הופכים לבריונים? 50 שנה אחרי תקרית בחצר בית הספר, הבמאי מחפש תשובות.

רוטשילד 16

הבית ברחוב רוטשילד 16 הוא המקום בו לפני 73 שנים נולדה המדינה ואיתה הנכבה. הסרט מבקש להתבונן בעיצוב הזיכרון של מקום בעל משמעות דואלית.

רחוב חד-סטרי

ארז פרי, קולנוען ישראלי המתגורר במרכז מנהטן, מתבונן מחלון דירתו בעזרת המצלמה על הרחוב שמתחת. ההתבוננות האובססיבית ברחוב הופכת להרהור קולנועי על הקשר בין מציאות לבדיה.