דוקאביב מתארח במוזיאון תל אביב לאמנות עם מיטב הסרטים הדוקומנטריים העוסקים באמנות, עיצוב ותרבות, ואת חלקם תקדים הרצאה קצרה מאת אוצרות ואוצרי המוזיאון. שיתוף הפעולה מציע לחובבי הקולנוע ליהנות מסרטים מרתקים ומעשירים לצד ביקור בתערוכות של אמני מופת מישראל ומחו"ל.
דיוקן מקיף ומרתק על חייו ויצירתו של מי שעשה מהפכה בעולם הקומיקס עם יצירתו "מאוס", ושמאז ועד היום מאייר בחדות ובחוד מכחולו עמדה מוסרית והומניסטית ללא פשרות.
לפני או אחרי הצפייה בסרט מומלץ לבקר בפרויקט "עיר תחתית: איורים בחניון גולדה" – שבעה ציורי קיר בחניון גולדה. שבעה מאיירים הוזמנו לצאת מדפי הספר ולצייר על קירות החניון המרכזי, הנמצא בקרבת מוסדות בעלי חשיבות מהותית לעיר תל אביב–יפו: בית המשפט, מוזיאון תל אביב לאמנות, ספריית בית אריאלה, התיאטרון הקאמרי ובית האופרה הישראלית. בין אלו עוברים ושבים אלפי אנשים. האיורים בחניון מקשרים בין המרחב, האנשים והחניון, ומאירים את הקשר ביניהם. המאיירים הישראליים שהשתתפו בפרויקט הם: אלעד אליקים, עובדיה בנישו, ענת ורשבסקי, עמית טריינין, דוד פולונסקי, בתיה קולטון וניב תשבי.
החניון פתוח לקהל הרחב לאורך כל שעות היום והלילה.
סימן ההיכר של אמן הרחוב הידוע Know Hope הוא הדמויות הנשענות על קביים ועטופות בתחבושות, אותן הוא מצייר. בעקבות מחלתו הוא נאלץ לשנות כיוון ולהתמקד ביצירת אמנות חברתית, פוליטית ובעיקר רגשית, וכזו שאי אפשר להישאר אדיש אליה.
לפני או אחרי הצפייה בסרט מומלץ לבקר בתערוכה "רות פתיר: ארץ אם". במיצב וידאו מרובה פרקים מתועד מסעה של האמנית רות פתיר לשימור פריון. בגיל 36 גילתה האמנית שהיא נשאית של מוטציה גנטית, המציבה אותה בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלות. כאישה לא נשואה, עם מחשבות מעורפלות על הקמת משפחה, הממסד הרפואי ניתב אותה מיד לטיפולי שימור פוריות לטובת היריון עתידי. פתיר החליטה להתמודד עם המציאות החדשה והמבלבלת שאליה הוטלה בכך שתתעד הכול.
הסיפור החשוף מסופר מנקודת מבט אישית, מצחיקה ונוגעת ללב. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת היא מנפישה צלמיות פריון עתיקות שנמצאו באזורנו כאווטאריות שלה ושל הנשים בסביבתה.
הביקור בתערוכה בכפוף לשעות הפתיחה של מוזיאון תל אביב לאמנות
לקראת פרישתו מבצלאל ובשיא הצלחתו כקריקטוריסט וכאמן קומיקס, מישל קישקה, בן הדור השני, מתבונן בדרכו ובסיפור המשפחתי הטרגי בצל אבא שורד שואה. הוא מנסה לשרטט קווים בין עברו למצב החברה הישראלית היום.
לפני או אחרי הצפייה בסרט מומלץ לבקר בתערוכה דמיון חומרי: עצב דלוק. עצב דלוק, הפרק השלישי בתערוכת האוסף הישראלי של המוזיאון, עולה לתצוגה בעיצומו של השבר העמוק ביותר שידעה החברה הישראלית. הקיטוב החברתי, האידיאולוגי והדתי הולם בתערוכה כפעימות הדופק של עבודות האמנות ושל הקשרים הנטווים ביניהן. מוצגות בה עבודות שנוצרו כאן במשך יותר ממאה שנים, ולאחר שלוש שנות תצוגה נוספו לה כ־70 עבודות חדשות של מיטב האמניות והאמנים, חלקן ידועות ומוּכּרות וחלקן מוצגות לראשונה.
הביקור בתערוכה בכפוף לשעות הפתיחה של מוזיאון תל אביב לאמנות
17:30 | הקדמה מאת ד"ר שיר כוכבי, המחלקה לאמנות יהודית, בר אילן, אגף החינוך לאמנות, מוזיאון תל אביב לאמנות.
תערוכה שביקשה להשיב מעט צדק היסטורי לקורותיו הטרגיים של סוחר אמנות יהודי שנאלץ להימלט מגרמניה, הפכה לסקנדל עתיר מאבקים והאשמות שחשף את המשבר הפוליטי והמוסרי סביב השבת יצירות שנבזזו במלחמת העולם השנייה.
לפני או אחרי הצפייה בסרט מומלץ לבקר באוסף האמנות המודרנית של מוזיאון תל אביב לאמנות. התערוכה כוללת תצוגה מקיפה של זרמים ואמנים מרכזיים באירופה של המאה ה־20 ובארצות־הברית. השפעתה של מלחמת העולם השניה על הקמתו של מוזיאון תל אביב לאמנות והאוסף המודרני ניכרת בתצוגה, לרבות מקומם של אספנים יהודים כתומכים נלהבים של אמנות אוונגרד לאורך המאה ה־20.
הביקור בתערוכה בכפוף לשעות הפתיחה של מוזיאון תל אביב לאמנות
לפני הסרט יוקרן הסרט הקצר "מעשה שמתחיל בשלושה חדרים" / ארנון גולדפינגר, 2022 (24 דקות).
בשנת 1933 הוזמן ד"ר קרל שווארץ על ידי ראש עריית תל אביב דאז מאיר דיזנגוף, לנהל את המוזיאון הראשון לאמנות בפלשתינה – מוזיאון תל אביב. ד"ר שווארץ עזב את עולם התרבות של ברלין ערב פרוץ מלחמת העולם השניה. הסרט, העשוי קולאז' של חומרי ארכיון ויצירות אמנות, פורש את סיפור הקמתו של המוזיאון וחושף את הקשר המצמרר בין צמיחת המוזיאון לטרגדיה שזעזעה את יהדות אירופה בשנות ה־30 וה־40.
הסרט נוצר בשיתוף הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ע"ר ובהפקת שולה ודנה הפקות. הסרט בעברית ומלווה בכתוביות בעברית.
הסרט יוקרן ללא עלות באולם על שם קאופמן.
20:15 | גלית לנדאו אפשטיין, אוצרת לפרויקטים מיוחדים, מוזיאון תל אביב לאמנות.
אישה בת 80 ממדריד החליטה לקחת את הציור הישן שהיה תלוי בסלון ביתה לבית מכירות פומביות. ההערכה הראשונית: 1,500 אירו. לאחר 24 שעות, תג המחיר קופץ ל-300 מיליון. כל מה שמתרחש מכאן הוא כבר מותחן של ממש.
לפני או אחרי הצפייה בסרט מומלץ לבקר באוסף האמנות האירופית במאות ה־16–19 של מוזיאון תל אביב לאמנות. האוסף, הכולל בעיקר ציורי שמן, מתמקד בשלושה תחומים: אמנות איטלקית מהמאות ה־18-16; אמנות פלמית והולנדית מהמאות ה־17-16; ואמנות יהודית מתקופת ההשכלה במאה ה־19. הקהל מוזמן לשוב ולפגוש את יצירות המופת המוצגות בגלריות, בהן יצירות של פטר פאול רובנס, של יאן ברויגל הבן והנדריק ואן באלן, ועוד רבות וטובות. תצוגת הקבע נפרשת בחלוקה לז'אנרים — דיוקנאות, נופים, ציורי תנ"ך ומיתולוגיה — וכוללת תצוגה מיוחדת של מאוריצי גוטליב, ובה יצירתו הנודעת יהודים מתפללים ביום כיפור (1878).
הביקור בתערוכה בכפוף לשעות הפתיחה של מוזיאון תל אביב לאמנות
