קולנוע יוצא דופן, חשוב ואמיץ מכל העולם שנבחר בקפידה מההיצע של השנה האחרונה
הטרגדיה הקשה ביותר בהיסטוריה האמריקאית הולידה בניו יורק עידן של יצירתיות חסרת תקדים. "הסטרוֹקס", "אל-סי-די סאונדסיסטם", "Yeah Yeah Yeahs", "אינטרפול" ולהקות אחרות שינו את פני העיר והדור כאחד וחוללו מהפכה מוזיקלית-תרבותית עולמית.
בלגונה שבשולי ונציה האדרנלין שוצף, ומנועי סירות המירוץ רועמים. דניאֶלה הוא אאוטסיידר, אבל כמו הצעירים האחרים, גם הוא נחוש לשבור שיאי מהירות. סרט מרהיב, החוצה לעתים את הגבול בין מציאות ודמיון, מעל ומתחת לפני המים.
הם גדלו בבתים הרוסים, אבל מרגע שמצאו זה את זו הם היו מאושרים, לפחות לזמן מה. עשר שנים של אהבה בין הבמאית לבן זוגה מתועדות בצילום מחוספס וקצבי על רקע מציאות חיים קשוחה ברוסיה המתפוררת.
קטיה ומוריס קראפט היו מאוהבים, אהבה אובססיבית, בהרי געש. מחקריהם הובילו אותם להרפתקאות מסוכנות בין ענני אפר ונהרות לבה. הצילומים המרהיבים שהותירו אחרי מותם בהתפרצות ההר אוּנזֶן ביפן מלווים את סיפורם במראות מעולמות אחרים.
אווה, סשה, קוליה וחבריהם מתנהלים על הגבול השברירי שבין משחקי הילדוּת, החלומות והפנטזיות, לבין החיים במזרח אוקראינה מוכת המלחמות. סרט כובש לב על בית אומנה, מקלט זמני לילדים שהמציאות סדקה ופוררה את משפחותיהם.
יותר מ-40 שנה שזואי לוקאס מתגוררת לבדה באי סייבל, מוקפת בעדרים של סוסי פרא וכלבי ים, ציפורים וחרקים. הבמאית ז'קלין מילס לומדת להכיר את האי הקטן מבעד לעיניה ומציירת דיוקן מרהיב של האי והחוקרת כאחד.
בעוד זיכרונו של הסב, לאוניד בורלקה - שהיה צלם קולנוע נודע באודסה - הולך ומתפוגג, מנסה נכדו, הבמאי איגור איבנקו, לפענח סרטי צילום ישנים שמצא, ובאמצעותם להכיר מקרוב את סבו ואת היצירה הקולנועית האוקראינית בתקופה הסובייטית.
הלימודים בבית הספר פתחו לה חלון אל העולם הגדול, אבל בקהילה המסוגרת שבה היא חיה, בהרים המכוסים ערפל בצפון וייטנאם, עדיין מקובל לחטוף ולהשיא ילדות. די בת ה-12 נאלצת להתמודד עם הפער בין המסורת לחלומותיה.
זיהום האוויר בניו דלהי חמור כל כך שציפורים צונחות, מותשות, מן השמיים. האחים סעוּד ונאדים מצילים במרפאה הווטרינרית המאולתרת שבמרתף בביתם עופות דורסים, בעיקר דיות שחורות. הסרט האופטימי להפתיע זכה בפרס הראשון בפסטיבל סאנדנס.
בתחנות הרכבת התחתית של מוסקבה, הפאר (שיש וקריסטלים וזהב) שרד מתקופה אחרת, ולפעמים נדמה שכך גם הנוסעים. המצלמה מתוודעת לדמויות מפתיעות ושוקעת אל תוך העולמות שלהן, בלי לשאול מאין באו ולאן הן הולכות.
אחרי שניצל מניסיון התנקשות, אלכסיי נבלני נחוש להוכיח שפוטין הוא שנתן את ההוראה. הסרט מלווה אותו ואת צוותו בתחקיר, מסחרר ואפל כל כך שלרגע נדמה שמדובר בסרט הוליוודי ולא במבט מעציב ביותר במציאות הרוסית.
שקט לא היה בדונבאס שבאוקראינה גם כשעדיין הייתה, לכאורה, הפסקת אש. המצלמה מלווה את החיילים (והחיילת האחת) מקרוב מאוד וללא כל מחיצות. בשוחות, בין הפגזות, השיחות גלויות ואינטימיות ואת המתח והדריכות אפשר כמעט למשש.
כלי נגישות